זרימת האור החשמלי, בלהבות הנורה,
רקדניות זזות בביט אלגנטי, בקסם מוזיקת הג'אז.
כמו ציפורים חופשיות בסערה, הן מתקפצות לאוויר,
משדרות חן של רקע, כמו יין מזן איכותי.
עיניים מסתובבות, מלאות תענוג ורקיע נסתר,
בהן מתנשף להבה, כמו כוכבים בלילה בהיר.
הרקוד – הוא מונולוג, נכתב בתנועה וחי,
בכל תנועה כמו שיר, המוקדש לשמחה.
המוסיקה של הוואלס רועמת כמו נשימת הרוח,
הרקדניות ברזילאיות בזמן ריקוד איטי פוגשות בזריחת השחר.
עינייהן, ככוכבים בלילה, מתמרצות בברקן נצחי,
וכל תנועה, כמו שיר, מוקדשת לשמחה.